גזר דין בתיק ת"פ 33052-05-10

כללי

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), של הדחה בחקירה, לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין, ושל איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין - אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן, כפי שיפורט להלן.

הודאת הנאשם באה לאחר שמיעת חלק מפרשת התביעה, במסגרת הסדר טיעון, שהתייחס לתיקון כתב האישום המקורי ולא לעניין העונש.

2.         להלן יפורטו העובדות של כתב האישום המתוקן שבהן הודה הנאשם.

            במועד הרלוונטי לכתב האישום היה הנאשם בן זוגה של ל.ס., שהיא אמה של מ.ס., קטינה ילידת 1995 (להלן: "הקטינה").

            בתאריך 1/5/10, ליל ל"ג בעומר, יצאה הקטינה עם חברים למדורת ל"ג בעומר וסיכמה עם אמה שתשוב בחצות.

            משבוששה הקטינה לחזור, החלו הנאשם ול.ס. לחפש אחריה. הנאשם כעס על ל.ס. על שהתירה לקטינה לחזור בחצות וסיפר לה שמוקדם יותר ראה את הקטינה עם חבריה בפארק ה' בבאר שבע, והחבורה שתתה בירה.

            ל.ס. והנאשם חיפשו אחר הקטינה במקומות שונים בבאר שבע, ול.ס. טלפנה לחברותיה של הקטינה כדי לאתרה. באחת השיחות עם א.מ., קטינה ילידת 1994, חברתה של הקטינה, איימה עליה ל.ס. שאם לא תמצא "את הילדה שלה" היא "תקבור אותה חיה". באותו מעמד הנאשם צעק לתוך הטלפון ואיים על א.מ. שאם הוא יתפוס אותה הוא "ישבור לה את הראש".

            באחת השיחות דיווחה א.מ. לל.ס. שהקטינה בדרך הביתה וכי "ילד אחד" מלווה אותה לביתה.

           הנאשם ול.ס. יצאו מהדירה והמתינו לקטינה ברחוב הצבי בבאר שבע. בשעה 02:00 או בסמוך לכך, הבחינו הנאשם ול.ס. בקטינה מתקרבת יחד עם אריק-ארנסט רפאילוב, קטין יליד 18/5/1993 (להלן: "המנוח").

          הנאשם רץ לכיוונם של המנוח ושל הקטינה, התקרב אל המנוח, והכה אותו בראשו, מלפנים, באופן שגרם לו ליפול אחורנית. כתוצאה מכך, נגרמו למנוח שני שברים: האחד באזור המצח העליון באורך של כ-7.1 ס"מ עם דימום נרחב בקרקפת ותחתיה; ושבר נוסף בעצם העורף עם דימום בקרקפת מעליו ופצע שפשוף בעור מעליו. שני השברים נגרמו בדרך שאינה ידועה במדויק למאשימה, אם על-ידי מכה בעוצמה חזקה שהכה הנאשם את המנוח, ואם על-ידי נפילת המנוח בעוצמה ארצה כתוצאה מהמכה שהכה הנאשם את המנוח.

            ל.ס. ששמעה צעקות החלה לרוץ לכיוונם, וכשהגיעה למקום, המנוח היה מוטל על הרצפה מחוסר הכרה, והקטינה מיררה בבכי. הקטינה עלתה לדירה והביאה כוס מים, ול.ס. שטפה את ראשו של המנוח. בהמשך, בשעה 03:30 או בסמוך לכך, העלו הנאשם וחבר, שהזעיק הנאשם למקום, את המנוח לדירתה של ל.ס. והשכיבו אותו בסלון, כשכל העת המנוח מחוסר הכרה. כעבור דקות מספר עזב הנאשם את דירתה של ל.ס..

במהלך האירוע הדיח הנאשם את הקטינה שלא תספר למאן דהוא שהוא נתן את המכה למנוח, בנימה מאיימת, בניסיון להניעה לכך שבחקירה על פי דין לא תמסור הודעה או שתמסור הודעת שקר.

רק בחלוף שעות, לאחר שהמנוח הכחיל, ניסתה ל.ס. להזמין רופא פרטי לביתה ומונית שתפנה את המנוח. בשעה 06:15 או בסמוך לכך טלפנו ל.ס והנאשם למד"א והזמינו אמבולנס אשר פינה את המנוח לבית החולים.

בעת שהמנוח טופל בחדר המיון, מצבו הדרדר. הוא הונשם באופן מלאכותי, ו-CT מוח שבוצע לו גילה דימום מוחי גדול ושברים בגולגולת. הוא הובהל למחלקה לטיפול נמרץ במצב קשה, וביום 3/5/10 בשעה 13:30, כשבמוחו דמם מפושט ובצקת קשה, נקבע כי המנוח מת מוות מוחי.

בגין המעשים והמחדל המתוארים לעיל, דהיינו הכאת המנוח ואי הזעקת סיוע רפואי מיידי למנוח, גרם הנאשם למותו של המנוח בקלות דעת, בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למונען. כמו כן ניסה הנאשם להניע את הקטינה שבחקירה על פי דין לא תמסור הודעה או תמסור הודעת שקר בדרך של איומים והפחדה; ואיים על הקטינה א.מ. בפגיעה שלא כדין בגופה בכוונה להפחידה או להקניטה.

3.         במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי הנאשם יופנה לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר לעונש בעניינו וכי בנוסף יוגש תסקיר עובד ציבור, לפי סעיף 187(ב1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ביחס למשפחת המנוח.

תסקיר שירות המבחן

4.         על פי האמור בתסקירו של שירות המבחן, הנאשם הוא בן 39, רווק, בלא ילדים. הוא נולד וגדל במוסקבה. אמו נפטרה כשהיה בן 5, אביו נאסר כמה שנים מאוחר יותר בגין חשד לעבירה פוליטית, הוא ואחיותיו נשלחו לבית יתומים, והנאשם סבל שם מאלימות ומהתעללות. הנאשם סיים 10 שנות לימוד ועלה לישראל בגיל 21 בגפו. כעבור חצי שנה, בעקבות מחלתו של אביו, שב לאוקראינה והתגורר עם אביו עד למות האב בשנת 2003. לאחר מות האב, הנאשם עלה פעם נוספת לישראל והחל ללמוד באולפן ולעבוד כרתך, אולם עזב את עבודתו וכשנה וחצי היה דר רחוב. בתקופה זו, בהיותו כבן 32, החל לצרוך סמים. בהמשך התגורר בהוסטל לדרי רחוב והשתלב במרכז יום לגמילה מסמים. כעבור כשנה החל לעבוד בשתי עבודות. בשנת 2006 הכיר את אמה של הקטינה ועבר להתגורר בביתה עם ילדיה. הנאשם מוכר לשירות המבחן מתיקים פליליים קודמים שנפתחו נגדו בגין עבירות סמים, רכוש ואלימות, כולל אלימות כלפי בת-זוג.